פרידות ותודות, חלק שישי!
היו לנו עד עכשיו:
עכביש, מורה, אחות וגנגסטר,
לבקן, גיטריסט ועכבר,
מזוקן, יפני, זמרת וקלידן,
שחקנית קשוחה, לוחם חופש ומוזיקאי מכוסה,
היו לנו עד עכשיו:
עכביש, מורה, אחות וגנגסטר,
לבקן, גיטריסט ועכבר,
מזוקן, יפני, זמרת וקלידן,
שחקנית קשוחה, לוחם חופש ומוזיקאי מכוסה,
אבא של ג'ק ראיין ומוזיקאי בננה
והצמד הפעם: שחקן מופת ובסיסט מחשמל:
שחקן ומפיק אמריקאי, זכור בעיקר מהסופרנוס, ועשה עוד הרבה דברים טובים אחרים.
והצמד הפעם: שחקן מופת ובסיסט מחשמל:
James Gandolfini (Aged 51)
שחקן ומפיק אמריקאי, זכור בעיקר מהסופרנוס, ועשה עוד הרבה דברים טובים אחרים.
ג'יימס גנדולפיני נולד בניו ג'רסי, בן למהגרים איטלקיים, בצעירותו שיחק כדורסל (וגם בהצגות בית הספר), וזכה לכינוי "פלרטטן הכתה" בספר מחזור.
עבד כשומר בארים / ברמן עד שהתגלגל במקרה לבית ספר למשחק, שם בילה שנתיים.
אחד התפקידים הראשונים שלו היה בסרט "רומן על אמת" (שיתוף פעולה בין טרנטינו לטוני סקוט), שם שיחק את אחד החיילים של הגנגסטר הראשי שרודף אחרי כריסטיאן סלייטר ופטרישיה ארקט.
בסצינה הזכורה ביותר משם, הוא מפוצץ במכות את פטרישיה "אלאבמה", ואם אתם ממש חייבים לראות את זה, אז הנה קישור, אבל אני מעדיף לשתול כאן את המפגש הקטן והמשעשע שלו עם בראד פיט המסטול:
הם יסגרו מעגל כמעט 20 שנה אחרי כן, ב"הורג אותם ברכות" האיטי אך מצויין, שם גנדולפיני משחק רוצח שכיר גמור, בסוף דרכו:
בסופרנוס עשה במשך 6 עונות את התפקיד המרכזי של טוני סופרנו, המאפיונר, איש המשפחה, שמנסה לטפל בדכאון בתוך כל החיים המטורפים שעפים סביבו. זה עולם ומלואו ואני אפילו לא יודע מה לשים מתוך הסדרה, אז אני מדלג הלאה.
עוד שיחק בסרטים "כוננות מיידית", "תפוס את שורטי", "האיש שלא היה שם", נתן את קולו לדמות "קרול" ב"ארץ יצורי הפרא" והרשימה עוד ארוכה...
בשנים האחרונות הפיק שתי סדרות תיעודיות על חיילים וטראומות:
הסרט הלפני אחרון שכיכב בו היה הקומדיה הרומנטית המקסימה "דיברנו מספיק", לצד ג'וליה דרייפוס (איליין מסיינפלד) - הסרט יצא אחרי מותו והיה כיף גדול להפרד ממנו בצפייה בו. מומלץ מאד:
ב19 ביוני, 2013, נפטר ג'יימס גנדולפיני מהתקף לב, בגיל 51 המוקדם, בזמן חופשה ברומא.
תודה לך ג'יימס, על כל הופעותיך על המסך, העיינים החודרות, החיוך הכובש והמשחק המצויין.
נוח על משכבך בשלום, RIP.
עבד כשומר בארים / ברמן עד שהתגלגל במקרה לבית ספר למשחק, שם בילה שנתיים.
אחד התפקידים הראשונים שלו היה בסרט "רומן על אמת" (שיתוף פעולה בין טרנטינו לטוני סקוט), שם שיחק את אחד החיילים של הגנגסטר הראשי שרודף אחרי כריסטיאן סלייטר ופטרישיה ארקט.
בסצינה הזכורה ביותר משם, הוא מפוצץ במכות את פטרישיה "אלאבמה", ואם אתם ממש חייבים לראות את זה, אז הנה קישור, אבל אני מעדיף לשתול כאן את המפגש הקטן והמשעשע שלו עם בראד פיט המסטול:
הם יסגרו מעגל כמעט 20 שנה אחרי כן, ב"הורג אותם ברכות" האיטי אך מצויין, שם גנדולפיני משחק רוצח שכיר גמור, בסוף דרכו:
בסופרנוס עשה במשך 6 עונות את התפקיד המרכזי של טוני סופרנו, המאפיונר, איש המשפחה, שמנסה לטפל בדכאון בתוך כל החיים המטורפים שעפים סביבו. זה עולם ומלואו ואני אפילו לא יודע מה לשים מתוך הסדרה, אז אני מדלג הלאה.
עוד שיחק בסרטים "כוננות מיידית", "תפוס את שורטי", "האיש שלא היה שם", נתן את קולו לדמות "קרול" ב"ארץ יצורי הפרא" והרשימה עוד ארוכה...
בשנים האחרונות הפיק שתי סדרות תיעודיות על חיילים וטראומות:
Alive Day Memories: Home from Iraq (2007)
Wartorn: 1861–2010 (2010)
ב19 ביוני, 2013, נפטר ג'יימס גנדולפיני מהתקף לב, בגיל 51 המוקדם, בזמן חופשה ברומא.
תודה לך ג'יימס, על כל הופעותיך על המסך, העיינים החודרות, החיוך הכובש והמשחק המצויין.
נוח על משכבך בשלום, RIP.
Nic Potter (Aged 61)
לא קשור להארי...
הבסיסט הבריטי, עבד בעיקר עם להקת Van Der Graaf Generator ובאלבומי הסולו של מנהיגה Peter Hammill.
להקת הגנרטור של ואן דר גראף היא הלהקה הכי משוגעת שאני מכיר (ואוהב).
שם הלהקה והאלבומים הזויים, הטקסטים והמוזיקה פסיכיים ומאד לא שגרתיים, וההגשה לרוב אפלה, כמו כאן, מתוך האלבום עם השם הקצרצר
"The Least We Can Do Is Wave To Each Other"
שם הלהקה והאלבומים הזויים, הטקסטים והמוזיקה פסיכיים ומאד לא שגרתיים, וההגשה לרוב אפלה, כמו כאן, מתוך האלבום עם השם הקצרצר
"The Least We Can Do Is Wave To Each Other"
תקשיבו לדינמיקה של הבס, איך הוא מצליח להוציא ממנו לפעמים דרייב שכמעט מהווה תחליף לגיטרה חשמלית:
ולמי ששרד את הפסיכיות האפלה הזאת, מגיע קצת כיף, לא?
אז אהרון מיקל הצטרף אל האחים מירום לביצוע מחווה קטנה משלנו לניק פוטר (שבמקור מנגן כאן בס וגם גיטרה חשמלית) והלהקה הכי משוגעת שאני מכיר:
אז אהרון מיקל הצטרף אל האחים מירום לביצוע מחווה קטנה משלנו לניק פוטר (שבמקור מנגן כאן בס וגם גיטרה חשמלית) והלהקה הכי משוגעת שאני מכיר:
ניק הוציא גם לא מעט אלבומי סולו שלו, ועבד עם גדולים נוספים כמו Jeff Beck, Chuck Berry, Snowy White, Rare Bird.
כאן בתמונה יפה מהופעה לצד פיטר האמיל:
ניק נכנס ויצא מהגנרטור של ון דר גראף והאלבומים של האמיל. מסתבר שכמוני, גם לו היה קשה עם האווירה הכבדה של המוזיקה והמרירות של האמיל:
"Sometimes it felt like a cloud coming down, a very ominous feeling"
הוא מספר שבהופעה אחת בצרפת, מישהו בקהל התחיל לבצע טקס גירוש שדים על רקע המוזיקה שלהם וניק בקושי הצליח לגרור את עצמו בחזרה לחדר האומנים מרוב שהיה מעורער מזה.
אבל כן הספיק להשאיר לנו עבודת בס נפלאה, עם סאונד מחוספס ומחשמל שתופס מיד את האוזן (בעיקר של בסיסטים כמוני...).
הנה ראיון קצר ויפה איתו, כמה שנים לפני שעזב אותנו:
ניק פוטר נפטר בלונדון מדלקת ריאות ב16 בינואר 2013, בגיל 61.
שאר חברי הלהקה, אגב, עדיין חיים:
אז ניק היקר - תודה רבה לך על כל הטוב שהשארת אחריך, אין לי ספק שאתה נמצא ברשימת המשפיעים עלי כבסיסט.
נוח על משכבך בשלום, RIP.
עד כאן חלק 6,
Stay Tuned
בינתיים - אתם מוזמנים לתת יד בשיווק ולהפיץ, לשתף עם החבר'ה.
:)
קישורים לחלקים הקודמים:
