הבננה ממליצה 1: ערפדים במיסיסיפי, קניון ג'ון הכחול על כף ידך, נוער נבדל בג'מייקה, איש הנייר וילדים טעימים

ערפדים במיסיסיפי:
המלצת ספר - "חלום קדחת" מאת ג'ורג' ר.ר. מרטין (Fevre Dream - 1982)

את הסופר ג'ורג' מרטין אנחנו מכירים מסדרת "משחקי הכס" שבדיוק עולה העונה השלישית שלה לטלויזיה. במקור סדרת הספרים נקראת "שיר של אש ושל קרח" (A Song of Ice and Fire) והיא מתוכננת להתחלק לשבעה ספרי ענק (הראשון נקרא "משחקי הכס").
עד היום נכתבו רק חמישה מתוך שבעת הספרים, ואני, כמו רוב הקוראים שנעצרו שם, כועסים על מרטין שבקושי קידם את העלילה בחלקים 4 ו5, ועוד יותר על זה שעכשיו אנחנו צריכים לחכות כמה שנים עבור חלק 6 ועוד כמה בשביל לסיים את הסיפור הענק הזה, בתקווה שבאמת דברים ייסגרו ונדע מה קורה עם כל אחת מהדמויות האהובות (והשנואות) עלינו.
ג'ורג' מרטין בן ה64 לוקח את הזמן שלו בין ספר לספר, ויש כאלה שחוששים שהוא ימות לפני שיספיק לסיים את הסדרה.

ופתאום התגלגל לידי ספר אחר שהוא כתב בתחילת דרכו, הרומן השלישי שלו, שהוא ספר אחד בודד בפני עצמו, לא מאד ארוך (פחות מ400 עמודים) עם התחלה, אמצע וסוף!
אמרתי לעצמי שאני חייב לראות איך הסופר הזה מצליח לבנות סיפור שגם נגמר, והתיישבתי לקרוא.

אנחנו לא מתעסקים כאן בספויילרים, אז רק אכתוב בכלליות שמדובר בסיפור שרובו מתרחש בשנת 1857 על נהר המיסיסיפי שבאמריקה, בתקופה של מסחר שוקק על גבי ספינות קיטור לאורך הנהר העצום, על רקע בניית הארץ והעיירות המתפתחות, סיפורי עבדות, וכמו תמיד אצל מרטין - הרבה תיאורי אוכל ולבוש, דמויות אהובות, דמויות שנואות וכמובן מתח, מין ואקשן.
כבר כתבתי בכותרת ואכתוב גם כאן, זה סיפור שמשלב ערפדים (דיברו עליו כ"בראם סטוקר" פוגש את "מארק טווין"), ויש בו זוועות לא מעטות, אבל הוא בהחלט לא סיפור אימה, אלא יותר סיפור הרפתקאות שמשלב לא מעט דם, עם שחזור יפה של תקופה ואווירה שלא הכרתי (רשמתי לעצמי לקרוא בהמשך את הרפתקאותיהם של תום סויר והאקלברי פין).

נהנתי מאד מהסיפור כולו - התחלה, אמצע וסוף, ושמחתי לראות שמרטין יודע (או לפחות ידע) לעשות את העבודה בשלמותה.
ממליץ לאוהבי מרטין, לחובבי מתח וכמובן לחובבי ערפדים.
יופי של ספר, כולי תקווה שידע לסיים גם את "קרח ואש" בצורה משביעת רצון.


קניון ג'ון הכחול על כף ידך:
המלצת סרט - "127 שעות", 2011

כן, זה הסרט על ההוא שנתקע עם היד... לא מוכן לראות את זה.
אז לקח לי כמעט שנתיים למצוא את האומץ לשבת ולראות את הסרט הזה, ואני שמח מאד שעשיתי את זה.
למי שלא מכיר בכלל - הסרט, של הבמאי המעולה דני בויל (טריינספוטינג, נער החידות ממומביי ועוד הרבה סרטים משובחים), מספר על בחור בשם ארון רלסטון, חובב טיולי אקסטרים, אופניים, טיפוס, סנפלינג וכו', שאין דבר שהוא אוהב יותר מאשר לטייל לבדו ברחבי הקניונים המדהימים של מדינתו - יוטה.

בסיפור (שמבוסס על סיפור אמיתי) הוא נקלע לצרה כשהוא נופל באחד הערוצים השוממים של קניון ג'ון הכחול, וסלע כבד נוחת על כף ידו הימנית ונתקע כך.
עכשיו אנחנו מלווים אותו ב127 השעות שהוא מנסה להתמודד עם השחרור שלו, כשלאט לאט (או מהר מהר למי שהסיפור ברור) אנחנו והוא מבינים שהדרך אל החופש והחיים, היא רק אחת.
הידיעה הזו (שאני מניח שרוב האנשים שנגשו לראות את הסרט ידעו) היא מה שגרם לי לא לראות אותו כשיצא ומאז.
אבל לפני כמה שבועות הייתי חולה בבית והחלטתי פשוט להפעיל ולהתמודד, כי בכל זאת שמעתי עליו דברים כל כך טובים, ואני סומך על דני בויל שלא יאכזב.

הסרט הוא סרט נפלא, עם משחק כובש, אווירה ונופים קסומים, מחשבות מרגשות על החיים ופשוט עשה לי טוב על הלב. לא האמנתי שסרט כזה יכול להיות כל כך חיובי ולמלא באנרגיות טובות.
והקטע של היד?
זוועה, אבל אתם יודעים שזה הולך לבוא, אז מקסימום עוצמים עיניים (ואם כבר, אז רצוי גם אזניים) ונותנים לזה לעבור.

בקיצור, תראו אותו, הוא יעשה לכם טוב. :)
ואם צריך, הנה טריילר קצר ויפה:

נוער נבדל בג'מייקה:
המלצת שיר (ואמן) - Santigold - Disparate Youth

פלייליסט של חמשת השירים ברצף אפשר למצוא כאן (או פשוט לראות אותם אחד אחד בתוך הפוסט).

האמנית/זמרת/יוצרת האמריקאית סנטיגולד (במקור Santi White) נמצאת בשטח כבר כמה שנים, בהן הספיקה להוציא שני אלבומים, לשתף פעולה עם המון אמנים ולחמם חבר'ה גדולים כמו M.I.A, Bjork, Coldplay, Beastie Boys ועוד...
המוזיקה שלה משלבת רגאיי ודאב עם ניו-וויב, היפ-הופ ומקצבים אלקטרונים, עם הגשת שירה ייחודית וקליפים מושקעים.

ההתקלות הראשונה שלי בה היתה באלבום Version של המפיק Mark Ronson, שם חידשה את Pretty Green (במקור של The Jam).
באלבום הראשון שלה (Santogold - 2008), היה הלהיט L.E.S Artistes, עם קליפ שהוא אמנם מעט דל תקציב, אבל בהחלט מכבד את שמו עם רעיונות ויזואליים מאד חזקים ומקוריים (בעיקר אחרי הדקה הראשונה):

ב2012 יצא האלבום השני - Master of My Make-Believe, עם שירים / להיטים מצויינים כמו God From The Machine, שזכה כאן לקליפ לא רשמי ממש מוצלח:

ועוד קליפ די פסיכי ללהיט The Keepers:

"We're the Keepers, While we sleep in America, our house is burning down"

והפנינה של האלבום (והסינגל השני שיצא ממנו) היא השיר Disparate Youth (נוער נבדל).
לקראת העבודה על האלבום השני, יצאה סנטיגולד עם החברים המפיקים לטיול בג'מייקה, ושם בשייט מהיר על סירת מנוע היא קיבלה השראה מהשילוב של הנוף הקסום שסביבה וההתרגשות (והפחד) מהשייט המהיר והשפרצות הגלים שמנסים להעיף אותה מהסירה.
את השילוב הזה רצתה להעביר לאלבום החדש שלה: ככה אני רוצה שירגישו המאזינים!

בקליפ הזה היא מעבירה חלק מהמסע הזה (ובעיקר את הצד הקסום). שיר וקליפ מעולים, רצוי לראות באיכות הכי גבוהה שמצליחים, ותודה ליוני האורק שהראה לי אותו בפעם הראשונה! :)

איש הנייר:
המלצת סרטון - Paperman - Disney

דיסני הוציאו את הסרטון הקצר והיפה הזה בסוף 2012, וזכו איתו בפרס בקטגוריית Best Animated Short Film.
בנוסף הסרטון הוצג בקולנוע כפתיח לסרט "ראלף ההורס" (Wreck-it Ralph).

נכון, הסרטון לא הכי מקורי בעולם, ראינו כבר דברים דומים ואפילו אצל דיסני עצמם (101 דלמטים...) אבל עדיין, הם יודעים לעשות את זה יפה ומרגש, בשחור לבן (כמעט לגמרי), דו מימד (תודה לאל!) והאווירה של שנות ה40 בניו-יורק עוברת מעולה.

קישור לסרטון כאן, תהנו!


ילדים טעימים:
המלצת ממתק / יצרן שוקולד - Kinder Bueno / Ferrero

יצרנית השוקולד האיטלקית פררו (Ferrero) מייצרת מוצרים מבוססי שוקולד ואגוזים משנת 1946. החברה המשפחתית (משפ' פררו) גדלה עד כדי 15 מפעלי ייצור בעולם, ומה שהתחיל בייצור ממרח האגוזים "Pasta Gianduja" - לימים "נוטלה" המעולה, המשיך בייצור מגוון חטיפים מצויינים:

ביצת הפתעה הישנה והחדשה:

אצבעות שוקולד:

כדורי פררו רושר (עם אגוז לוז שלם בפנים!) בטעמים השונים:

היפופוטם שמח (Happy Hippo), אומרים שיש כזה בארץ, לא יצא לי לראות / לטעום, והוא נראה מעולה!

וופל במילוי קרם שוקולד ואגוזים, גם הוא נראה מעולה ולא נפגשתי בו מעולם:

דופלו - אני זוכר שהוא היה פעם וכבר לא ראיתי אותו הרבה זמן.
הוא בהחלט הסגן לאלוף שמיד נגיע אליו.

ועכשיו, לקינוח, סופסוף, למלך של כולם, לא ממתק חדש בשום אופן, אבל רק לאחרונה התמכרתי אליו קשות.
"קינדר בואנו" (מעניין שחברה איטלקית בוחרת שם שמשלב גרמנית וספרדית למשמעות של "ילדים טעימים").

 עם וופל עדין בצורת גבעות (לשמור אחת לאמא!), בציפוי שוקולד ובמילוי קרם אגוזים נשפך (לא לשמור בשום אופן במקרר! זה לא טוב לאף שוקולד, ובמקרה הזה זה גם פוגע בחווית הקרם שנשפך לתוך הפה עם הביס, כשהטמפרטורה נכונה - טמפ' סביבה).

כל ביס הוא תענוג צרוף...
רק תסתכלו על הקרם הזה ודמיינו איך הוא נשפך לכם לתוך הפה:

כל אריזה מכילה שתי "אצבעות" עם ארבע גבעות כל אחת (סה"כ 8 ביסים מענגים...), נמכר בדרך כלל באריזת שלישיות (24 ביסים...) במחיר של 12-15 שח.
איכלו אחד כזה כל יום וחייכם יהיו יפים יותר.

והנה סרטון משעשע של פריק ממתקים אמריקאי (שם החטיף די נדיר) מתעד פתיחה מרגשת וטעימה שלו:

פנקו את עצמכם, שיהיה רק טוב ומתוק!
:)