טופ 10: האלבומים של שנות ה60, מקום 4: פינק פלויד, המחלל בשערי השחר ; Pink Floyd - The Piper at the Gates of Dawn, 1967

במקום 4 ברשימת אלבומי הסיקסטיז שלי:

"המחלל בשערי השחר", האלבום הראשון של פינק פלויד, והיחיד בהנהגת סיד בארט הנפלא.

עד כאן היו לנו:

מחתרת הקטיפה במקום 10

המתים המהלכים במקום 9

נערי החוף במקום 8

קווין איירס במקום 7

הדלתות במקום 6
המי במקום 5

ולמקום 4:

Pink Floyd - The Piper at the Gates of Dawn - 1967

סיד בארט הקים את פינק פלויד והנהיג אותה בתקופה שרוג'ר ווטרס היה "רק" בסיסט ודיוויד גילמור אפילו לא היה חבר בלהקה.

הוא קרא ללהקה על שם שני מוזיקאי בלוז שאהב: פינק אנדרסון ופלויד קאונסיל, ומילא את אלבום הבכורה (כמעט במלואו) בשיריו שבנויים על סיפורי פיות, הזיות ושירי ערש מלאים באווירת קסם. גם את שם האלבום "המחלל בשערי השחר", לקח בארט מפרק קסום בספר הילדים "הרוח בערבי הנחל".

קטע הפתיחה "אדון הכוכבים" הוא ניסיון לייצר הזיית "רוק חלל", ומכניס אותנו לאווירת הפסיכדליה עם סאונדים של אסטרונאוטים דרך מגהפון (בעתיד הם ישכללו את זה לצד האפל של הירח).

בארט משלב קולות עם ריצ'רד רייט הקלידן:

ממשיכים לשיר שמח וקצבי, עם ריף שמזכיר סרטי ג'יימס בונד. הסיפור על לוציפר החתול, שמבוסס על שילוב בין שני יצורים אהובים על בארט: החתול הסיאמי שלו וחברתו דאז ג'ניפר ג'נטל.
מובא כאן בביצוע מחודש מצוין של MGMT:

באמא מטילדה מתגעגע בארט דרך קולו של רייט לסיפורי האגדות שהקריאו לו לפני השינה,על מלך ששלט בארץ רחוקה, על נשר הארגמן שהמטיר כסף על האנשים:

הו אמא - ספרי לי עוד!
מדוע השארת אותי שם, באוויר הילדות, מחכה?
רק הקריאי את השורות המשורבטות בשחור - והכל יזרח!

Flaming - עוד אגדות על חדי קרן ונוריות, כאן בביצוע מאוחר יותר עם דיוויד גילמור במקום בארט.

Pow R. Toc H - הוקלט באולפן באבי רואד כשבחדר סמוך הביטלס הקליטו את "Lovely Rita".

Take up thy stethoscope and walk - הוא השיר היחידי של ווטרס באלבום (כתב ושר). אפשר לראות כאן סימנים לשיר Mother שיבוא שנים אחר כך ב"החומה", בסצינה הזכורה עם פינק הילד ששוכב מפוחד במיטה כשהרופא ואמו דנים במצבו.

קטע הפסיכדליה הארוך (והמתיש לעתים) Interstellar Overdrive הוא הזיה אינסטרומנטלית להקתית שזכה לביצועים מחודשים רבים, (ביניהם גם פרל ג'אם בסיבוב ההופעות האחרון שלהם). כאן בביצוע ארוך במיוחד מתוך הסרט:

Tonite lets all make love in London

ובחזרה מהפסיכדליה לעולם האגדות, סיפור על השדון "גרימבל גראמבל", ההרפתקאות שלו וקריאות ההתפעלות שלו:

Hooray - Another way for Gnomes to say: Hoooooooray!

ועוד סיפור על הדחליל בצבעי שחור וירוק, שעמד עם ציפור על ראשו וקש מסביב אבל לא היה לו אכפת.
הוא עמד בשדה בו צומחת שעורה.
קבלו את התיעוד הנדיר בקליפ עם הלהקה בטבע:

ולסיום האלבום, עוד שיר ילדים על מני דברים נחמדים שבארט אסף:
אופניים עם סל ופעמון, מעיל מצחיק עם חור, העכבר ג'ראלד הזקן והטוב ועוגיות אנשי זנגוויל.

את הנערה שמתאימה לעולם שלי, אתן לך את כל הדברים אם את אוהבת דברים.

אני מכיר גם חדר מלא בניגונים, חלק חורזים חלק מצלצלים, רובם מדוייקים.

בואי נלך ונפעיל אותם!

עד האלבום הבא בארט מספיק לאבד את עצמו לסמי הזיות, בהופעות עמד על הבמה ובהה בקהל בלי לנגן, ומהר מאד הוא מוחלף ע"י דיוויד גילמור. מאלבום שלם שלו, הוא יצליח להכניס רק שיר אחד לאלבום שיבוא אחריו, ולאחר מכן הוא נעלם לגמרי לשנים רבות.
לנו נותר רק לדמיין איך היתה מתפתחת הפינק פלויד אם בארט היה נשאר כמנהיג ויוצר פעיל.

והמחווה הקטנה שלי לאלבום הקסום הזה, גרסא לשיר הקצרצר על הדחליל, שפשוט דרש ילדות עם שפריצרים להשלמת האווירה:

אשמח אם תרשמו לבלוג (למעלה בצד ימין)
ולערוץ יוטיוב שלי. נתראה במקום 3,  ואל תשכחו להפיץ לחברים, אחרת זה סתם מתחבא איפשהו ברשת... :)